סטודיו בודואר ישראלי בחר מאז הקמתו לפני כשנתיים לקדם, להדגיש ולחזק את מעמדה של האישה בהיבט הרגשי, חוויתי ואינטלקטואלי שלה בישראל.אנו מרגישים כי לא רבות נעשה בשביל האישה שמגדלת בעל, ילדים, קריירה ומשפחה שסביבה.
לנשים יש מטלות רבות אך לא תמיד זכויותיהן והאפשרויות שלהן לקידום ושיוון הזדמנויות באות לידי ביטוי במישור החברתי ובמישור המקצועי.
חלק מאותה סיבה, על פי דעות מומחים בתחומים שונים, נעוצה בעובדה כי האישה מאז ילדותה מטפחת ומזינה למעשה את תחושת ה"אני לא שווה" ומתרגלת לוותר על מקומה ומעמדה בתחומים שונים.
אנו שמים לב כי ב-50 שנה האחרונות חלה עלייה במודעות לנושא וקמו להם קבוצות נשים, מעגלי העצמה, חוגי בית, קורסים ייעודים לקידום מקצועי של נשים, עמותות ואירגונים שמנסים לאזן את חוסר השיוויון ובעלי מקצוע שונים המתמחים בעבודת אימון והעצמה לנשים במיוחד.גם אנו, בסטודיו בודואר ישראלי מסתכלים על החוויה שלנו לא רק ברמת הכיף וההרפתקאה שמסביבה אלא גם במתן הזדמנות יוצאת מהכלל לאישה "לפגוש את עצמה מול הראי" כמו שהיא לא ראתה קודם.
לתת לה לנפץ את התדמית והבועה שלעיתים נשים מוצאות את עצמן בהן ולהראות להן כי דרך הנשיות, החוויה, הפתיחות והנועזות שלהן הן יכולות להיות פורצות דרך, יזמות, יוזמות ומובילות - הכל דרך תחושת הסיפוק והגאווה שהצילומים הייחודים הללו מביאים במהלך ולאחר הסט.
תגובה אחת שמאוד התרגשנו לקבל במייל מלקוחה הקשורה לנושא זה:"האמת שלפני שפגשתי אותכם הייתי בתהליך טיפולי פסיכולוגי כדי לפתור כמה קשיים שאני נתקלת בהם בחיי עם המשפחה והעבודה שלי.
תחושות של אי סיפוק ואי התקדמות תמיד היו סביבי מאז שהתחתנתי ונאלצתי לוותר על הקריירה שלי למען הילדים.
לאחר מכן פשוט ויתרתי על הקריירה ונכנסתי לעמדת פקידה שכירה רק כדי לא להיות בבית כל היום ולהשתגע.
כמעט שנה שאני הולכת למפגשים על ספת הפסיכולוג ומשאירה אצלו פעם בשבוע סכום של 300 ש"ח.
תאמינו או לא, אחרי הצילומים שלנו לפני שלושה חודשים ומאז שקיבלתי את התמונות - כבר לא מצאתי את הצורך לחזור להמשך הטיפול.
בחרתי לראות את עצמי החדשה וללכת קדימה עם ראש זקוף כדי להמשיך את הקריירה שלי כמו שרציתי.מצאתי להפתעתי בעל יותר מתומך ואפשרות נהדרת להשלים את החסר מאז.
אז אולי באתי ליום כיף מיוחד אצלכם, אבל אני חושבת שיש לי הרבה תודה לניצוץ שהחזרתם לי בזכות הראי שהצבתם מולי.
ואיזה ראי יפה, סקסי ומעצים זה היה!"
יום האישה הבינלאומי מצוין במדינות רבות בעולם, ובהן ישראל, ב-8 במרץ, והוא מוקדש לבחינת השתלבותן של נשים בכלכלה, בפוליטיקה ובחברה ולציון הישגיהן בתחומים אלה.הרעיון של "יום האישה הבינלאומי" החל להתגבש בשלהי המאה ה-19, עם התרחבות התיעוש והמחאה נגד תנאי העבודה.
ב-8 במרץ 1857 החליטו מאות פועלות במפעלי הטקסטיל בניו-יורק שנמאס להן משעות העבודה הארוכות, מהשכר הנמוך ומתנאי העבודה הבלתי אנושיים, שהורעו עוד יותר עקב הכנסת מיכון למקומות עבודתן, ופתחו בשביתה. ההפגנה פוזרה בכוח על ידי המשטרה אולם הרושם שהותירו אותן נשים אמיצות היה כה עז ומפתיע, עד שהוחלט למסד את התאריך ולציין אותו מאז בעולם כולו.
ההפגנות הפכו למסורת ונערכו שנה אחר שנה.
ב-1859 הקימו עובדות הטקסטיל אגודה בשם "איגוד העבודה" וב-8 במרץ 1908 צעדו 15,000 נשים ברחובות ניו יורק בקריאה ליום עבודה קצר יותר, שכר טוב יותר וזכות הצבעה.
בשנת 1910 נערך בקופנהגן לראשונה כינוס נשים בינלאומי בחסות האינטרנציונל השני, והוכרז על יום האישה הבינלאומי.שנה לאחר מכן צוין יום זה על ידי מיליון בני אדם באוסטריה, דנמרק,גרמניה ושווייץ.שישה ימים לאחר הפגנה זו נספו בשריפה בבית חרושת לבגדים בניו יורק 140 נשים, בגלל חוסר תנאי בטיחות בבניין. באירוע המכונה Triangle Factory Fire.הפעם הראשונה שנשים רוסיות ציינו את יום האישה הייתה ב-1917. עם התבססות המשטר הסובייטי הפך יום זה לאחד מהימים החשובים בברית המועצות.
לאחר שיום האישה הבינלאומי צוין בשנות העשרים של המאה העשרים, דעך העניין בו, והוא חודש בשנות השישים, עם התעוררות הפמיניזם. בשנת 1975 החל ארגון האו"ם לתמוך ביום האישה הבינלאומי.
לנשים יש מטלות רבות אך לא תמיד זכויותיהן והאפשרויות שלהן לקידום ושיוון הזדמנויות באות לידי ביטוי במישור החברתי ובמישור המקצועי.
חלק מאותה סיבה, על פי דעות מומחים בתחומים שונים, נעוצה בעובדה כי האישה מאז ילדותה מטפחת ומזינה למעשה את תחושת ה"אני לא שווה" ומתרגלת לוותר על מקומה ומעמדה בתחומים שונים.
אנו שמים לב כי ב-50 שנה האחרונות חלה עלייה במודעות לנושא וקמו להם קבוצות נשים, מעגלי העצמה, חוגי בית, קורסים ייעודים לקידום מקצועי של נשים, עמותות ואירגונים שמנסים לאזן את חוסר השיוויון ובעלי מקצוע שונים המתמחים בעבודת אימון והעצמה לנשים במיוחד.גם אנו, בסטודיו בודואר ישראלי מסתכלים על החוויה שלנו לא רק ברמת הכיף וההרפתקאה שמסביבה אלא גם במתן הזדמנות יוצאת מהכלל לאישה "לפגוש את עצמה מול הראי" כמו שהיא לא ראתה קודם.
לתת לה לנפץ את התדמית והבועה שלעיתים נשים מוצאות את עצמן בהן ולהראות להן כי דרך הנשיות, החוויה, הפתיחות והנועזות שלהן הן יכולות להיות פורצות דרך, יזמות, יוזמות ומובילות - הכל דרך תחושת הסיפוק והגאווה שהצילומים הייחודים הללו מביאים במהלך ולאחר הסט.
תגובה אחת שמאוד התרגשנו לקבל במייל מלקוחה הקשורה לנושא זה:"האמת שלפני שפגשתי אותכם הייתי בתהליך טיפולי פסיכולוגי כדי לפתור כמה קשיים שאני נתקלת בהם בחיי עם המשפחה והעבודה שלי.
תחושות של אי סיפוק ואי התקדמות תמיד היו סביבי מאז שהתחתנתי ונאלצתי לוותר על הקריירה שלי למען הילדים.
לאחר מכן פשוט ויתרתי על הקריירה ונכנסתי לעמדת פקידה שכירה רק כדי לא להיות בבית כל היום ולהשתגע.
כמעט שנה שאני הולכת למפגשים על ספת הפסיכולוג ומשאירה אצלו פעם בשבוע סכום של 300 ש"ח.
תאמינו או לא, אחרי הצילומים שלנו לפני שלושה חודשים ומאז שקיבלתי את התמונות - כבר לא מצאתי את הצורך לחזור להמשך הטיפול.
בחרתי לראות את עצמי החדשה וללכת קדימה עם ראש זקוף כדי להמשיך את הקריירה שלי כמו שרציתי.מצאתי להפתעתי בעל יותר מתומך ואפשרות נהדרת להשלים את החסר מאז.
אז אולי באתי ליום כיף מיוחד אצלכם, אבל אני חושבת שיש לי הרבה תודה לניצוץ שהחזרתם לי בזכות הראי שהצבתם מולי.
ואיזה ראי יפה, סקסי ומעצים זה היה!"
יום האישה הבינלאומי מצוין במדינות רבות בעולם, ובהן ישראל, ב-8 במרץ, והוא מוקדש לבחינת השתלבותן של נשים בכלכלה, בפוליטיקה ובחברה ולציון הישגיהן בתחומים אלה.הרעיון של "יום האישה הבינלאומי" החל להתגבש בשלהי המאה ה-19, עם התרחבות התיעוש והמחאה נגד תנאי העבודה.
ב-8 במרץ 1857 החליטו מאות פועלות במפעלי הטקסטיל בניו-יורק שנמאס להן משעות העבודה הארוכות, מהשכר הנמוך ומתנאי העבודה הבלתי אנושיים, שהורעו עוד יותר עקב הכנסת מיכון למקומות עבודתן, ופתחו בשביתה. ההפגנה פוזרה בכוח על ידי המשטרה אולם הרושם שהותירו אותן נשים אמיצות היה כה עז ומפתיע, עד שהוחלט למסד את התאריך ולציין אותו מאז בעולם כולו.
ההפגנות הפכו למסורת ונערכו שנה אחר שנה.
ב-1859 הקימו עובדות הטקסטיל אגודה בשם "איגוד העבודה" וב-8 במרץ 1908 צעדו 15,000 נשים ברחובות ניו יורק בקריאה ליום עבודה קצר יותר, שכר טוב יותר וזכות הצבעה.
בשנת 1910 נערך בקופנהגן לראשונה כינוס נשים בינלאומי בחסות האינטרנציונל השני, והוכרז על יום האישה הבינלאומי.שנה לאחר מכן צוין יום זה על ידי מיליון בני אדם באוסטריה, דנמרק,גרמניה ושווייץ.שישה ימים לאחר הפגנה זו נספו בשריפה בבית חרושת לבגדים בניו יורק 140 נשים, בגלל חוסר תנאי בטיחות בבניין. באירוע המכונה Triangle Factory Fire.הפעם הראשונה שנשים רוסיות ציינו את יום האישה הייתה ב-1917. עם התבססות המשטר הסובייטי הפך יום זה לאחד מהימים החשובים בברית המועצות.
לאחר שיום האישה הבינלאומי צוין בשנות העשרים של המאה העשרים, דעך העניין בו, והוא חודש בשנות השישים, עם התעוררות הפמיניזם. בשנת 1975 החל ארגון האו"ם לתמוך ביום האישה הבינלאומי.